#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצה. אש שעברה גדר ושרפה קוצים באלו אופנים פטור? 	"באופן שהגדר גבוהה לפחות ארבע אמות מעל לשפת הקוצים וכתבו התוס' (ד""ה עברה) בשם ר""י שהיו עצי הדליקה שוים לגדר או נמוכים ממנה ועוד נראה שהגדר צריכה להיות גבוהה ד' אמות גם מעצי הדליקה. ואם הגדר גבוהה מן השלהבת בכל אופן פטור. ובאופן שהשלהבת גבוהה מן הגדר לרב פטור דוקא בקולחת ולשמואל פטור בקולחת אפילו אם הגדר גבוהה כל שהוא מעצי הדליקה, ובנכפפת דוקא כשהגדר גבוהה ד' אמות. וללישנא אחרינא ברש""י (ד""ה אבל נכפפת) אין חילוק בין קולחת ונכפפת אלא לענין המרחק ואם עברה גדר הגבוהה ד' אמות משפת הקוצים פטור. [וכל הנ""ל לתנא דמתניתין אבל הלכה כר""ש בעמ' ב שהכל לפי גובה הדליקה]."	"ב""ק סא. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצו. אלו מפסיקים לפאה דרך היחיד ודרך הרבים שביל היחיד ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים. מדוע צריך ִלשנות את כולם? 	"כתבו התוס' (ד""ה אלו) שצריך ִלשנות דרך היחיד למימר דאע""פ שאינו קבוע מפסיק כיון שרחב. דרך הרבים משום סיפא דקתני הכל מפסיקים לזרעים ואינו מפסיק לאילן וקמ""ל דאפילו דרך הרבים אינו מפסיק לאילנות. שביל היחיד איצטריך לאשמועינן דאע""פ שהוא קטן מדרך מפסיק מאחר שהוא קבוע. ושביל הרבים איצטריך דס""ד אמינא שבשביל היחיד הוא דבעינן קבוע בימות החמה ובימות הגשמים אבל שביל הרבים אע""פ שאינו קבוע בימות הגשמים מפסיק, קמ""ל."	"ב""ק תוס' סא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצז. המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה ויהיה פטור (פרט גם נהר ושלולית)? 	"רבי אלעזר בן עזריה אומר אם יש לו חצי בית כור לכל רוח ר""א אומר ט""ז אמות רבי עקיבא אומר חמישים אמה והלכה כר""ש שהכל לפי הדליקה שכשהאש גבוהה וגדולה קופצת למרחוק. ללישנא אחרינא ברש""י (סא, א ד""ה אבל וכן פרש""י במשנה ודלא כתוס ד""ה לא) על זה אמר רב לא שנו אלא בקולחת אבל בנכפפת אפילו עד מאה מיל חייב ושמואל אמר המשנה בנכפפת אבל בקולחת אפילו כל שהוא פטור ותניא כוותיה דרב ונאמר בה שאם עצים מצויים לה אפילו עד מאה מיל חייב.<br>עברה נהר או שלולית שהם רחבים ח' אמות פטור. נהר - לרב נהר ממש ואע""ג שאין שם מים, ולשמואל אריתא דדלאי ורק אם יש מים. שלולית - לכו""ע אמת המים מפסקת ומח' אמוראים אם גם מקום שמי גשמים מתקבצים בו. עברה גדר הגבוהה ד' אמות פטור באופנים שהתבארו בתשובה רצה."	"ב""ק סא.-סא:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצח. לרבא שר""י ורבנן נחלקו בתרתי האם משלם על ארנקי או מוריגין שהיו טמונים בגדיש כשהדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו או במדליק בתוך של חבירו ומדוע? "	"ר' יהודה בשני האופנים מחייב אפילו על ארנקי בגדיש ואילו רבנן במדליק בתוך שלו לא מחייבים אפילו במוריגין ואם הדליק בתוך של חבירו מחייבים רק במוריגין ולא בארנקי. וטעמיהו פירשו התוס' (ד""ה אלא) שר' יהודה לא פטר בטמון כלל, ורבנן במדליק בתוך שלו פטרי כדמשמע קרא כי תצא אש דאיירי במדליק בתוך שלו, אבל במדליק בתוך של חבירו מחייבי בדבר שדרכו להטמין דלא אשכחן דפטר ביה קרא טמון, ובדבר שאין דרכו פטרי מסברא דלא איבעי ליה לאסוקי אדעתיה שיניח אדם ארנקי בגדיש."	"ב""ק סא: ותוס'"		
